ההשכלה, תנועת

זרם רעיוני בין היהודים במחצית השנייה של המאה הי " ח ובמאה הי " ט , תחילה בגרמניה ואחר כן בפולין וברוסיה . דגל בהתקרבות לאומות העולם . הושפע מן הפילוסופיה הרציונאליסטית שנתפשטה בקרב המשכילים באירופה במאה הי " ח . "המשכילים " ראו את היהודים כנחותים וכמפגרים לעומת עמי אירופה וביקשו להמריץ אותם לזנוח את אורח חייהם ואת ניביהם המיוחדים ולקרבם למנהגיה ולנימוסיה של החברה הנוצרית המשכילה , על ידי הפצת ידיעת לשון הארץ ותרבותה , הידמות בהופעה חיצונית ובמנהגים לתושבי הארץ — "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך" — שינוי משלחי היד ופנייה לחקלאות ולמלאכת כפים . "המשכילים " קיוו שבדרך זו עתידים היהודים להתקבל לחברה האזרחית בארצות מושבותיהם . את עיקר תקוותם תלו בהנחה שהשילטונות יהיו מעוניינים "בשיפורם האזרחי של היהודים . " אנשי "ההשכלה " ברובם אף היו מוכנים לסייע בפועל לשילטונות במאמציהם שלהם לכוף על היהודים להחליף את לבושם , לבטל את שיטת החינוך המסורתי , לשלוח את ילדיהם לבתי ספר בשפת המדינה וכל כיוצא באלה . הם הניחו כי צעדים אלה יקרבום לבני הארץ . יתר על כן , מקצתם אף המריצו את השילטונות להתערב בכל תחומי החיים...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור