הגנה עצמית בגולה היתה מתארגנת , כפעם בפעם בשעת פרעות וניסיונות השמדה . אפשרויותיה היו מצומצמות , כי היהודים היו תמיד מיעוט קטן בין העמים שבקרבם ישבו . לא היה להם נשק והס אף לא היו אמונים להשתמש בו . גם אם קמה הגנה עצמית , יכלה רק להמעיט את הפגיעות או , לעיתים , לאפשר מוות בכבוד , אולם לא היה בידה למנוע את הפורענויות עצמן או לחסל את המתנכלים . הגנה עצמית בגולה הייתה קיימת בארצות שונות ובזמנים שונים : בימי מסעי הצלב — בערי חבל הריין בגרמניה ; בימי גזירות ת"ח — באוקראינה וכדומה . בעיקר מילאו תפקיד חשוב האירגונים היהודיים להגנה עצמית , שפעלו בערים ובעיירות רבות ברוסיה בעת נחשולי הפרעות בשנים 1906-1903 י 920-1918 _ני , הם השפיעו — גם מבחינה רעיונית וגם בשל עליית חבריהם לארץ — על ראשיתם של כוחות המגן העבריים בארץ ישראל : "• השומר " יוה " הגנה . " השמדת היהודים בידי הנאצים בימי מלחמת העולם השנייה חוללה גם צורות התגוננות אחרות : קבוצות יפרטיזאנים ביערות אירופה המזרחית , שלחמו מלחמת גרילה בצבא האויב והשתדלו להבריח יהודים מן הגיטאות הצפויים להשמדה : מרידות בגיטאות ( וארשה , ביאליסטוק ואחרים )...
אל הספר