דמאי שתרומה חמורה ביותר שיש בה עוון מיתה , ולפי ששיעורה מועט , ש " חיטה אחת פוטרת את כל הכרי . " כנגד זה לא הקפידו על מתן מעשר ללוי , וממילא על תרומת מעשר לכוהן . לפיכך תיקן יוחנן כוהן גדול , שהלוקח מעם הארץ תבואה ופירות , שהם בחזקת דמאי , יפריש מהם תרומת מעשר לכוהן , שהיא חמורה כתרומה , אך לא מעשר ללוי ומעשר עני , שיש מקום להקל בהם בשעת הספק . בסדר זרעים מסכת שלימה בשם "דמאי . "
אל הספר