. 1942-1860 היסטוריון ועסקן ציבור . ספרו העיקרי "ההיסטוריה הכללית של היהודים " נדפס לראשונה בתרגום גרמני . תורגם לעברית בשם "דברי ימי עם עולם " באחד עשר כרכים . הספר עובד והושלם על ידיו פעמים מספר . לאחר לבטים שונים ולאחר שחזר בו מן ההשקפה כי "ליהודים אין אחדות לאומית אלא דתית בלבד , " ראה את תולדות עם ישראל כתולדות צמיחה וירידה של מרכזים שונים ( ארץ ישראל , בבל , ספרד , פולין ) תוך הנחה שהעם משנה כפעם בפעם את מרכזו ומוסיף להתקיים כיחידה לאומית , הן במישטר של עצמאות מדינית והן בלעדיו . בניגוד לגרץ הרבה לעסוק בתולדות היהודים במזרח אירופה והדגיש את חשיבותם . כיוון שסבר שעם ישראל יכול להתמיד בקיומו כעם מפוזר בין העמיס , החשיב ביותר את זכותם לאירגון אוטונומי משלהם . לפיכך ראה , בצד התביעה _לשיוויון זכויות אזרחי , את "האוטונומיה כתביעה המדינית העיקרית שיהודים מצווים עליה . כנגד זה לא ראה הכרח בציונות ובמדינה ציונית בארץ ישראל , אם כי לא כפר בתועלת שהיא עשויה להביא , ובייחוד בצורת "מרכז רוחני , " בתפישתו של אחד העם . דעותיו השפיעו על כמה מפלגות יהודיות במזרח אירופה בתחילת המאה העשרים , כגון ...
אל הספר