891-1817 ג . היסטוריון ופרשן המקרא . איש - " חכמת ישראל" בגרמניה . מפעלו העיקרי הוא ספר "תולדות היהודים מן הזמנים הקדומים ביותר ועד ימים אלה , " שהופיע באחד עשר כרכים . ( 1875-1853 ) ספר זה הפך למקור ראשון במעלה לידיעת תולדות ישראל ותרבותו והשפיע על כמה דורות של משכילים ותלמידים . תורגם לעברית בידי שפ " _י ( שאול פנחס רבינוביץ . ( עם כל השכלתו הרחבה ועם כל קירבתו לתרבות זמנו , עדיין נשאר גרץ ביסודו בעולם המושגים של הפילוסופיה היהודית של ימי הביניים ושל אנשי "• ההשכלה . " אף על פי כן היה הראשון שנתן תמונה מקפת וכוללת של תולדות היהודים לפי מצב המקורות בימיו , והראשון שכתב ספר היסטוריה מנקודת ראות יהודית . את תקופת הגלות ראה אמנם כתקופת קיום רוחני בלבד , אולם עם זאת מתוארים היהודים בספרו כגוף לאומי חי . גרץ הצטיין בחיבתו לארץ ישראל וזמן רב היה מקורב לחובבי ציון . בשנת 1872 ביקר בארץ כדי לספוג מקרוב את נופה לפני שייגש לכתוב את הכרכים על תקופת המקרא .
אל הספר