בכל משך שנות שהותם של היהודים במקומות גלויותיהם השונים הם היו צפויים לסכנת גירוש . מרומא כבר גורשו יהודים בשנת 139 לפני סה " נ ובשנת 19 לסה " נ . מקפריסין — בשנים 417-413 לסה " נ . תקופת הגירושים הגדולים , שהקיפו גלויות שלימות , החלה עם השתלטות הנצרות . זו שילבה בדרך כלל את הגירוש עם גזירת השמד , כלומר העמידה בפני היהודים את הברירה : גירוש ונדודים כפליטים או התנצרות וזכות לשבת ישיבת קבע בארץ . גירושים ראשונים מסוג זה היו במאה השביעית בימי הקיסר הביזאנטי הרקליוס שאסר את היהדות בממלכתו . יהודים גורשו מגאליה , ( 626 ) מלומבארדיה ועוד . במאה הי " ב אימצו לעצמם שיטה זו השליטים המוסלמים , המכונים _אלמנחדון . בשנת 1148 דרשו מיהודי מארוקו ומיהודי אנדלוזיה להתאסלם או לצאת את הארץ . אולם הגירושים הגדולים ביותר אירעו בארצות אירופה הנוצריות במאות הי " ג-הט"ז ; הגירוש מאנגליה ;( 1290 ) הגירושים מצרפת ;( 1406 , 1394 , 1306 ) גירוש ספרד 11492 ) והגירוש מפורטוגל — ( 1497 ) הגדולים והמפורסמים שבכל הגירושים — הותירו בעקבותם המוני -אנוסים . גירושים מקומיים אירעו בגרמניה ובצפון איטליה , באיטליה הדרומית ( ...
אל הספר