( רבן ) _גמליאל דיבנה היצירה הרוחנית . ואמנם , הודות לפעולתו והודות לדפוסי החיים שקבע , הוסיף היישוב היהודי בארץ לקיים בידיו _שילטון בית מסוייס . דפוסים אלה הניחו ברבות הימים את היסוד לחיי העם היהודי בתפוצות וסייעו לקיומו בתנאי הגלות . לשם השלטת ליכוד ומשמעת , "שלא _? רבו מחלוקת בישראל , " הנהיג שימוש "בחרם ובנידוי , אך בו בזמן הקל על ההמונים את שמירת הדינים , כגון "שמיטה , קבורה ועוד , ותיקן תקנות ההולמות את מצבם ואת צורכיהם . צירוף זה של תקיפות והסתגלות לתנאים איפשר לו לבלום את התפשטות התעמולה הנוצרית בקרב היישוב היהודי , תעמולה שניזונה מן התדהמה שבאה על היהודים אחר חורבן ירושלים והמקדש . רבן גמליאל התאמץ למנוע התתנגשויות בין היישוב ובין השילטון הרומאי . הוא עצמו אף ביקר ברומא . דרכו — ובייחוד תקיפותו — עוררה גם התנגדות . חכמים אף הדיחוהו לזמן מה מן הנשיאות ומינו במקומו את רבי אלעזר בן עזריה . לאחר מכן שבו והחזירוהו לכהונתו . נשא את תואר הכבוד "רבן , " וחיה מכונה רבן גמליאל דיבנה , להבדילו מרבן גמליאל הזקן .
אל הספר