השנייה במידות שהתורה נדרשת בהן . גזירה שווה היא היקש מדין מפורש לדין סתום על יסוד השוואת מלים או ביטויים שווים . לדוגמה : הילל הוכיח על פי גזירה שווה שקרבן פסח דוחה את השבת . נאמר בפסח שיש להקריבו " במועדו " ( במדבר ט , ב-ג _) ונאמר בקרבן התמיד שיש להקריבו "במועדו " ( שם כח , ב . ( מה קרבן התמיד דוחה את השבת ככתוב במפורש ( שם י ) הקישו שאף קרבן פסח דוחה את השבת , אף שהתורה לא ציינה זאת במפורש ( פסחים סו ע " א . ( אין אדם דן גזירה שווה מעצמו , אלא אם כן קיבלה במסורת מרבו ( פסחים שם . ( שכן בדרך של גזירה שווה אפשר להניע לידי מסקנות בטלות ואף מנוגדות לאמת , עד שבאו לכלל זילזול במידת לימוד זו ( כריתות כב ע " ב . שולחן ערוך , יורה דעה , שלד , מה . (
אל הספר