( א ) בתורה — מצווה או חוק שניתנו ללא הסבר ונימוק , ותוקפם מבוסס על סמכותו של המחוקק . כך , דרך משל , חוקת "" פרה אדומה " ( במדבר יט , ( שלדברי חז"ל אמר עליה ה ; ' "גזירה היא מלפני , אין לך רשות להרהר אחריה " ( רש"י , על אתר . ( ( ב ) איסורים וחומרות שקבעו חכמים כדי להרחיק אדם מן העבירה . לדוגמה — מן התורה מותר לטפס על אילן בשבת , באו חכמים ואסרו "גזירה שמא יתלוש " ענפים , ובכך יעבור על מצווה מן התורה ( ביצה יח ע " א . ( חכמים עצמם הגבילו מסגרתן של תקנות מעין אלה וקבעו ש " אין גוזרים גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה " ( בבא בתרא ס ע " ב . ( ( ג ) צווים ופקודות להגבלת זכויות היהודים ולהתעללות בהם . דברי ימי ישראל רצופים גזירות , ולגבי גזירות שעניינן המרת הדת אמרו חכמים : " בשעת גזירת המלכות ייהרג ואל יעבור אפילו על עבירה קלה " ( סנהדרין עד ע " א . _(
אל הספר