גאונים

התואר שנתכנן בו ראשי הישיבות בבבל , -בסורא _יובפומנליתא אחרי תקופת "הסבוראים 600 ) בקירוב 1 ועד לשקיעת המרכז היהודי שם 1040 ) בקירוב . ( התואר גאון ציין גדולה ורוממות , ואכן , הגאונים שימשו למעשה כמנהיגים הרוחניים של כל תפוצות ישראל . בצד הגאון כיהן "דיינא דבבא " = ) _דיין השער , ( ששימש יאב בית דין הישיבה . מוסדות הגאונים התקיימו ממסי הקהילות בבבל ומתרומות שזרמו מכל התפוצות . הגאונים הפיצו את התלמוד הבבלי בפזורה היהודית בחודשי אדר ואלול התכנסו לישיבות . המוני לומדים , שאין תורתם אומנותם , ושיננו תורה לשמה ב " ירחי כלה . " מכל התפוצות פנו בשאלות של הגות והלכה אל הגאונים . הם השיבו באיגרות וכך נוצרה ספרות עניפה של ישאלות ותשובות , שערכה רב בכל תחומי היהדות . ראשון הגאונים בישיבת פומבדיתא היה ר' יוחנן מאושעייה ( 589 ) ובישיבת סורא רב מר בר הונא . ( 609 ) האחרון בגאוני פומבדיתא והגדול שבהם היה רב האי גאון ( מת ב _( 1038 והגאון האחרון בסורא היה ר' שמואל בן חפני . ( 1034 ) בסורא שימשו שלושים ושמונה גאונים ובפומבדיתא כחמישים . הרשימה מצויה באיגרתו הנודעת של ר' שרירא גאון . בין גאוני סורא בו...  אל הספר