בעל שם טוב, ישראל (הבעש"ט)

1700 בקירוב . 1760 — כינויו של ר י ישראל בן אליעזר , מייסד תנועת החסידות . נולד באוקראינה למשפחה ענייה . בילדותו נתייתם מהוריו . החברה היהודית סבלה באותם ימים מעול השלטון הפולני , ממשבר כלכלי חמור ומהידרדרות חברתית ומוסרית . בנערותו עבד למחייתו כמלמד תינוקות ב " חדר , " כשוחט , כשומר בבתי מדרש וכמוכר טיט . קודם נישואיו בגיל י " ח היה סובב בעיירות גאליציה ואוקראינה ומרפא חולים בעזרת צמחים וקמיעות . לאחר נישואיו התבודד פרק זמן בהרים ועסק בקבלה ובזוהר . אחר כך הוסיף להפליא המוני יהודים בכוחו לרפא חולים ובהטפותיו , עד שכינוהו "בעל שס טוב . " אט אט התרכזו סביבו יהודים רבים , ביניהם פשוטי עם , ואף תלמידי חכמים ואמידים בבית המדרש שבעיירת מגוריו מז י יבוז י . בתורתו הוא עודד את היהודי הפשוט , שלעיתים אף אינו יודע להתפלל . החסידות שייסד העלתה את הרגש והאמונה למדריגה העליונה , מעל לפילפול התלמודי ולחקירה השכלית . בתורתו אף נתן הבעש"ט פיצוי מסוים לאכזבותיו של הדור ממשיחי השקר השבתאים ומן _ הפראנקיסטים . אלא שמן הצד האחר היו שחששו כי החסידות , שקמה מיד אחר השבתאות והפראנקיסטים , אף היא תנועה סוטה...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור