אסור לאדם שיימצא "חמץ בבעלותו "בפסח , וכן אסור שייראה חמץ ברשותו . חייב איפוא כל יהודי לחפש אחר החמץ שלו בכל מקום שהוא עשוי לחיות שם , כדי לבערו . מצוות בדיקת חמץ היא אור לי " ד בניסן ( ערב שלפני ליל הסדר . ( בודקים את החמץ לאור הנר . לפני הבדיקה מברכים "וציוונו על ביעור חמץ . " יש שמניחים פתיתי חמץ _במקומות מסויימים כדי שהבודק את החמץ ימצאם . ונתנו כמה טעמים לדבר : אם משום שלא יברך ברכה לבטלה , או כדי שיהיה לו חמץ לשורפו למחרת היום,- ואף צירפו טעם קבלי בשם האר " י הקדוש שציווה להניח עשרה פתיתי חמץ משום שיש סוד בדבר . את החמץ שנמצא גוררים בנוצה לכלי המיועד לביעור . אחרי הבדיקה מבטלים כל חמץ ושאור בין שנתגלו ובין שלא נתגלו . נוסח האמירה הוא בארמית .
אל הספר