בת זוגו של האיש . ההלכה הישוותה את האישה לאיש ברוב התחומים : שניהם חייבים במצוות "עשה " שאין עשייתן קשורה בזמן קבוע ובמצוות " לא תעשה . " התורה פטרה את האישה ממצוות עשה שהזמן גרמן ( ציצית , שזמנה ביום , תפילין , שזמנה בימות החול , שופר — בראש השנה , סוכה . ( יוצאות מכלל זה הן מצוות הקשורות בניסים שאף הן היו בהם וחייבו אותן חכמים בהן ( פסח , חנוכה , פורים . ( כל זאת מתוך התחשבות בתפקיד שנועד לה בגידול הילדים וחינוכם ובהנהגת הבית . התבגרות האישה מהירה מזאת של הגבר , לפיכך היא כבר נכנסת למצוות מגיל שתים עשרה . בתחומים אחדים יש הגבלה בזכויות האישה ( אינה יכולה למלוך , לשמש דיין ולהעיד ; הבן קודם לה בירושה . ( אך התורה כבר הגנה על זכויות האישה בימי קדם , כשמעמדה היה בשפל המדריגה . במשנה נימנים המקרים שהאישה עדיפה בהם על האיש ולהיפך ( הוריות ג , ז . ( אין האישה מתקדשת אלא לרצונה . הבעל חייב לספק לה "שארה , כסותה ועונתה" כלומר מזון , ביגוד ויחסי מין תקינים . האישה מוגנת על ידי "כתובה במקרה של "גירושין או התאלמנות . רבינו גרשום מאור הגולה ( 1040-960 ) תיקן שלא ישא איש יותר מאישה אחת בעת אחת וש...
אל הספר