המשנה הראשונה במסכת ראש השנה מונה ארבעה ראשי שנים לצורך עניינים שונים : ( א ) אחד בניסן : ( 1 ) ראש השנה למלכים — שבאותו יום מוסיפים שנה למניין שנות מלכותם , ואפיל לא מלכו אלא בקצתה ; ( 2 ) "לרגלים — בו מתחילים למנות את שלושת הרגלים פסח , שבועות , סוכות . לדעת רשב " י יש בכך חשיבות לגבי נדרים שנדר אדם וחייב לשלמם עד עבור ג י רגלים . ( ב ) באחד באלול ראש השנה "למעשר בהמה . כלומר , ראש חודש אלול הוא היום הקובע לגבי מעשרות בהמה , לפי שאין מעשרים מבהמות שנולדו בשנה אחת על בהמות שנולדו בשנה אחרת . ( ג ) באחד בתשרי "ראש השנה ( 1 ) לשנים — מתחילה שנה חדשה למניין השנים מבריאת העולם , ( 2 ) לשמיטין — בו מתחילה שנת השמיטה ; 13 ) ליובלות — בו מתחילה גם שנת היובל ; ( 4 ) לנטיעה — מתחילה שנה חדשה למניין שנות "ערלה ; ( 5 ) לירקות — הוא היום הקובע לגבי מעשר ירקות , שאין מעשרים משל שנה אחת על של חברתה , וגם לגבי מעשר עני ומעשר שני . ( ד ) בחמישה עשר בשבט *) ט"ו בשבט ) ראש השנה לאילן — הוא היום הקובע לגבי מעשר פירות .
אל הספר