יש איסורים שהם מן התורה עצמה ואחרים שהם מדברי קבלה ( דברי סופרים — הנביאים ) או כמסורת שהם הלכה למשה מסיני . עוד איסורים הם מדרבנן , כלומר , מתקנת חכמים , אם על יסוד המפורש או הנרמז בתורה , או איסורים שהיו צורך השעה . לעומת זאת יש דברים המותרים לכתחילה , ואחרים , המותרים אמנם , אבל התורה ציוותה "קדושים תהיו " ( ויקרא יט , ב ) לאמור , שלא יהיה נבל ברשות התורה ( פירוש הרמב " ן על אתר . ( יגביל איפוא אדם את עצמו גם במעשים המותרים לו . הוא שאמרו ( יבמות כ ע " א ;( " קדש עצמך אף במותר לך . " ביסוד תפישה זו רואים בריסון העצמי שאדם מרסן את עצמו מדריגה גבוהה יותר של האדם . במניין של -תרי " ג מצוות — רמ " ח מצוות עשה ושס " ה מצוות לא תעשה . אך עם התוספות של "איסורים מדרבנן , " שנצטרפו במרוצת הדורות , רבו האיסורים הרבה יותר . לא תמיד אנו יודעים את טעם האיסורים . ואמר רבן שמעון בן גמליאל : "אל יאמר אדם אי אפשי ( איני רוצה ) בבשר חזיר , אבל יאמר אפשי ומה אעשה ואבי שבשמים גזר עלי שלא אוכל" ( ספרא , קדושים . ( העונש על העובר על מצוות לא תעשה שונה . יש שחייבים עליהן כרת , ויש שחייבים מיתה בידי שמיים...
אל הספר