כינוי למלאכות הנעשות לצורך הכנת מאכלות לסעודות החג , שמותר לעשותן ביום טוב . בשבת אסורה מלאכה כלל ועיקר ואילו ביום טוב מותר לבשל לאכילת היום . כך הותרו שחיטה , לישה , אפייה , וכל כיוצא באלה . אך החכמים אסרו לעשות כל מלאכה שאפשר לעשותה בערב יום טוב מבלי שיהיה בה הפסד וחיסרון , כדי שלא ידחה אדם ליום טוב את כל המלאכות שהן לצורך אוכל נפש כגון טחינה וניפוי הקמח וכיוצא באלה , ייטרד בהן כל היום ויימנע משמחת החג . כן-נאסרה בו קדיחת אש חדשה בכל דרך שהיא משפשוף אבנים ועד הדלקה על ידי גפרור או מצית .
אל הספר