כת יהודית בארץ ישראל בימי בית שני . מושתתת על חבורות שקיימו אורח חיים שיתופי ונזירי למחצה . לחבורות האיסיים היו משקים שיתופיים והם התפרנסו מחקלאות , ממרעה וממלאכה או שעבדו כשכירים ואת שכרם מסרו לקופת החבורה . דגלו ברעיונות של _שיוויון כלכלי , התנגדו לעבדות , למלחמות , למסחר , לקרבנות ולנוהג השבועה . חברי הכת הירבו בטבילות ובדקדוקי טהרה , לבשו בגדים לבנים וחיו חיי פרישות . רק קצת מהם חיו חיי אישות , כדי לקיים מצוות פרייה ורבייה . בתוך הכת שררה משמעת חמורה , וההצטרפות אליה היתה כרוכה במבחנים חמורים . לפיכך היו חבריה בדרך כלל בגיל עמידה וזיקנה . מספרם הכללי הגיע ל 4 , 000 בקירוב . חבורות האיסיים היו מפוזרות על פני הארץ , אך עדות ברורה יש לנו רק על החבורה שהתגוררה מצפון לעין גדי . חבורה זו היתה ככל הנראה הגדולה ביותר . גם בין האיטיים היו ככל הנראה זרמים שונים , ולאחד מאלה שייכות המגילות הגנוזות שנתגלו באיזור זה .
אל הספר