במשנה , במסכת יומא ( פרק ה משנה ב ) מסופר על אבן שהיתה "בקודש הקודשים שבמקדש והיתה נקראת "שתייה " וממנה הושתת העולם . בימי בית שני היה הכהן הגדול שם עליה את מחתת הקטורת בהיכנסו ביום הכיפורים לקודש הקודשים , לפי שכבר לא היה שם ארון הברית . האגדה קשרה כתרים לאבן זו : היא טבור העולם , אותה שם יעקב למראשותיו בבורחו מפני עשיו ועליה נבנה המקדש . לפי המסורת המוסלמית זהו הסלע שבמרכז מבנה "כיפת הסלע , " המוקף מסגרת ברזל וגובהו כשני מטרים מעל הרצפה .
אל הספר