בדיני ישראל תופשים דיני "טומאה וטהרה מקום נכבד . עיקרם בימים שבית המקדש היה קיים , והיה אסור למי שנטמא באחד מאבות הטומאה להיכנס למקדש ואף לא לאכול קודשים ( אין איסור נגיעה בטומאה למעט טומאת מת לגבי כהן , ( והוא הדין לגבי "תרומות "ומעשר שני ( יש מתנות כהונה המותרות באכילה בטומאה , כגון : הזרוע והלחיים והקבה . ( אבות הטומאות הן טומאות המטמאות אדם וכלים , מאכלות ומשקאות , ועושות את הנטמא מהן ראשון לטומאה . אב הטומאה הוא הדרגה העליונה של טומאה — להוציא את המת ( או איברי המת , ( שהוא אבי אבות הטומאה — ואפשר שיהא המת אב אבי אבות הטומאה — וממנה מסתעפות תולדות : ראשון לטומאה , והוא זה שנטמא מאב הטומאה ; שני לטומאה , שנטמא מראשון לטומאה ; שלישי ורביעי . כל הדרגות שלמטה מאב הטומאה נקראות בשם ולד הטומאה . והרי כמה מאבות הטומאות : הנטמא מן המת ; שמונה מיני שרצים שבתורה ( כשהם מתים ;( הנבלה ; המצורע ; זרע הגבר ; נידת האשה .
אל הספר