( א ) האבות הקדומים של העם : "אברהם , -יצחק ויעקב ( ישראל . ( במסורת העם מכונה כל אחד מהם בתואר "אבינו . " דמותם מתוארת במקרא בספר בראשית כאנשים בעלי שיעור קומה בתבונתם , בהבנתם את החיים , באצילותם , במידת הכנסת האורחים שלהם , בדבקותם בעקרונותיהס ובנכונותם לסייע לזולת . המקרא רואה בהם אב טיפוס לדמותו הרוחנית של עם ישראל וממניחי היסוד למסורתו , לתודעתו הלאומית והדתית , לאמונתו באל אחד ולקשריו לארץ ישראל . ואילו הדורות המאוחרים , שהשקפותיהם צפות מן ההלכה והאגדה , ייחסו להם אורח חיים יהודי מושלם , את ידיעת התורה שהיתה עתידה להינתן לצאצאיהם , את קיום דיניה ואת התקנת שלוש התפילות הנאמרות יום יום : אברהם — שחרית , יצחק — מנחה , יעקב - מעריב . במסורת היהודית אברהם הוא סמל למידת החסד , שנתגלמה ביחסו של האלוהים אליו , במאורעות חייו ובעצם דמותו . יצחק הוא סמל למידת הדין וההכרה כי יש דין ויש דיין בעולם . יעקב הוא סמל למידת הרחמים . הספרות היהודית המאוחרת הירבתה לטפל בפרטי מעמדם , לפיה עומדת "זכות אבות " לישראל ולעולם כולו ומגינה עליהם מפורענויות . ( ב ) הברכה הראשונה שבתפילת העמידה " ) שמונה עשר...
אל הספר