ע\פךעם (שפא עמר) 166 246

עיר ערבית בגליל התחתון , בצד כביש עכו-נצרת , כ 4 ק " מ ממזרח לקרית אתא . מקומה של עיירה יהודית בימי התלמוד ( ראה להלן . ( בעלת מעמד של עיר למן התקופה העותומנית . שטח שיפוטה כ 3 , 500 דונם , מספר תושביה כ 00 ו 26 , ( מהם 45 % נוצרים 35 % , מוסלמים 20 % , דרוזים . ( נזכרת בתלמוד כעיר שאליה הועברה סנהדרין מאושה וממנה הועברה לבית שערים . הצלבנים ביצרוה לאבטחת הדרך עכו-נצרת . היישוב היהודי נתחדש בה אחרי הכיבוש התורכי , והוא נמשך לסירוגין . ב 761 ו קבע בה המושל הבדוי דהר אל עומר את מושבו והסב את שמה על שמו : שפא עומר ( בריאותו של עומר . ( הוא גם הזמין את היהודים שיבואו להתיישב במקום . יישוב יהודי קטן הוסיף להתקיים גם במאה ה 9 ו , ואחרון היהודים ( אברהם אל עזרי ) עזב את המקום ב 920 ו . במלחמת העצמאות שימשה העיר אחד הבסיסים לכוחות הערביים בגליל . נכבשה בידי צה '' ל במבצע "דקל" ( יולי 948 ל . ( בתחומי העיר-שרידי בניינים עתיקים , קברים מן התקופה הרומית , בורות וקברים מימי התלמוד ; חורבות של שתי מצודות מימי דהר אל עומר , שנבנו כנראה על מיבנים מלבניים ( א סרייה ואל ברג ;(' בית כנסת מן המאה ...  אל הספר
ישראל. משרד הבטחון. ההוצאה לאור