חורבות עיר קדומה בנגב , מדרום לכביש באתשבע-נצנה , כ 15 ק " מ ממערב לשדה בוקר . ראשיתה תחנת דרכים נבטית , שהוקמה כנראה במאה הראשונה לפסה " נ . הגיעה לשיא פריחתה בתקופה הביזנטית : עיר מעבר לשיירות מסחר ממצרים צפונה ומארצות המזרח אל חופי ים התיכון ואירופה . עם זה נתבססה גם על חקלאות אינטנסיבית מקומית , כפי שמעידות שיטות עיבוד הקרקע וההשקייה שנתגלו בה ובסביבתה . במאה ה 6 נהנתה מתנועה גדולה של צליינים . אחרי הכיבוש הערבי החלה שוקעת ומדלדלת בהדרגה , עד שניטשה כליל במאה ה 2 ו . כיון שנמצאה הרחק מיישובים אתרים , לא נגזלו אבניה מן המקום , לכן נשתמרה יותר מערים קדומות אחרות בנגב . חורבותיה ששוקמו למן 1958 כוללות : שלוש כנסיות , אחת צפונית ושתיים דרומיות ; לפני הכנסיה הצפונית רחבה ולידה חורבות מנזר , אכסניה לעוברי אורח ובית מרחץ ; ליד אחת מן הכנסיות הדרומיותמסגד מוסלמי ( מן המאה ה ;( 9 רחובות ולאורכם בתי העיר , כל בית סביב חצר מרכזית ורבים בהם בתי קומתיים ; הרחובות מרוצפים בשיפוע , לניצול מי הגשמים המוזרמים אל בריכות , פרטיות וציבוריות ; מסביב לעיר שרידי תעלות , סכרים ומדרגות לניצול מי הגשמים...
אל הספר