מעמד ירושלים במאה הי " ז והי"ח מהרבע האחרון של המאה הט " ז ובמשך כשלוש מאות שנה היתה ירושלים עיר שולית בקצווי האימפריה העות ' מאנית . ניתן לקבוע כי במשך דורות לא עשה השלטון כמעט דבר בירושלים : מערכות קיימות נהרסו , הדרכים לא טופלו , וההזנחה פשתה בכול . למעשה דמתה ירושלים , לפחות בחלקה , לכפר גדול . שטחים גדולים בין החומות היו ריקים או חרבים , וגידלו בהם תבואות , ירקות ופירות . כך נהג השלטון גם בשאר הערים והיישובים בארץ . ירושלים היתה הגדולה בערי ארץ-ישראל . באמצע המאה הט " ז הגיעה אוכלוסייתה לשיא - למעלה משישה-עשר אלף נפש . לאחר מכן החלה הירידה , ועד המאה הי " ט שוב לא ישבו בעיר תושבים כה רבים . מרבית האוכלוסייה היתה מוסלמית . בראשה החלו להתבלט מספר בתי אב , ובהם משפחות חוסייני , נשאשיבי וח ' אלדי , שהשפעתן נמשכה עד המאה העשרים . עליית משפחות אלה נבעה בראש וראשונה מהיחלשות השלטון המרכזי , בד בבד עם התפשטות הנוהג שלפיו עברו תפקידים ציבוריים בירושלים ובמקומות אחרים מאב לבן . מספר היהודים בירושלים במאה הי"ז והי " ח נע בין אלף לשלושת אלפים . הנוצרים בעיר , שמספרם היה גדול משל היהודים , התח...
אל הספר