עולי רגל ועולים לירושלים למרות קשיי הנסיעה והסכנות המשיכו עולי רגל ותיירים לבוא לירושלים , ויש על כך עדויות כתובות לרוב . מעדותו של הכומר הפרנציסקני איז ' ן רוז ' ה , שביקר בעיר בשנות השלושים של המאה הי"ז , אפשר ללמוד כי הצליינים היו בני כל העמים , הגזעים והדתות לפלגיהן . הוא הזכיר יהודים , מוסלמים , שחלקם עושים דרכם לערים הקדושות בחצי האי ערב , נוצרים ( קתולים , ( פרוטסטנטים ( לפי הגדרתו 'פורשים-אפיקורסים , ( ' יוונים , ארמנים , קופטים , חבשים , בני הודו , תימן , מצרים ובדבריה ( צפון אפריקה ) ואחרים . המוסלמים רשאים לבקר בירושלים ובסביבתה ככל העולה על רוחם , מבלי לשלם מסים מיוחדים . על היהודים והנוצרים מוטלים מסים כבדים , ועליהם להיכנס לירושלים בפעם הראשונה רק דרך שער דמשק - שם הם מזדהים בפני שומרי השער , מוסרים לאיזו עדה הם משתייכים , וממתינים שראש עדתם יבקש מהפאשא אישור להכניסם . אף שתנאי החיים בירושלים היו קשים , המשיכו יהודים כל העת לעלות ארצה - רובם היו יוצאי ספרד ובני המזרח ויתרם באו ממרכז אירופה ומזרחה , והם המכונים אשכנזים . בין הגורמים לעלייה במאה הי " ז והי " ח - הלחץ על קהי...
אל הספר