הבנייה הממלוכית מן התקופה הממלוכית נשתמרו בירושלים מבנים לא מעטים , ביניהם בניינים מרהיבים ומעניינים בייחודם ובארכיטקטורה שלהם . כיצד קרה הדבר שהתקופה האמורה מתאפיינת בתנופת בנייה בעיר , אף-על-פי שירושלים היתה עיר בלתי נחשבת בתקופה זו ? ירושלים היתה עיר קדושה למוסלמים , והעובדה שנכבשה מחדש מידי הצלבנים רק הוסיפה לחשיבותה . הממלוכים בהיותם , מוסלמים 'חדשים , ' ולשעבר פגאנים , ביקשו כל העת להוכיח את נאמנותם הדתית , והם ביטאו זאת בין היתר בבנייה לצרכים דתיים . הסולטאנים הממלוכים תרמו רבות למבנים הדתיים בירושלים : ביברס חידש את הפסיפס החיצוני על צלעות המתומן של כיפת הסלע ; קלאון , שבא אחריו , תיקן את תקרת מסגד אל-אקצא ; בנו א-נאצר מוחמד ציפה מחדש בזהב את הכיפות של כיפת הסלע ואל-אקצא ; הסולטאן אל-אשרף שעבאן הקים במאה הי " ד את צריח שער השבטים ; ואילו קאית באי שיפץ בסוף המאה הט " ו סביל ( רהט ) שסיפק מי שתייה למאמינים , ובנה את הגדול שבין מבני בתי-המדרש המוסלמיים בירושלים - אל-מדרסה אלאשרפיה . גם הגולים והמודחים המוסלמים שנשלחו לעיר העלו תרומה לכינויה . אישים אלה , שמקצתם מילאו תפקידים מרכזי...
אל הספר