זיקת היהודים בתפוצות לירושלים

זיקת היהודים בתפוצות לירושלים יהודים שחיו בארצות רחוקות לא הסתירו כל אותה תקופה ' את געגועיהם לירושלים , ומן היצירות שנכתבו עולים בבירור הזיקה העמוקה אליה והרצון לראות בגאולתה . ככל שירושלים ל וארץ-ישראל התרחקו יותר מעולמו הריאלי של היהודי שחי מאות ואלפי מילין ממנה , כן הן נעשו קרובות יותר לעולמו הרוחני והרגשי . הזיקה לירושלים מצאה את ביטויה בשורה של תופעות : בעלייה לירושלים כדי להתיישב בה , בעלייה לרגל , בהבאת נפטרים לקבורה בירושלים , בתמיכה כספית , ביצירה הספרותית לענפיה השונים ובתפילות לשלומה . העולים לירושלים כדי להתיישב בה באו מכל התפוצות ובכל התקופות , בעיקר במאה השביעית עד התשיעית . אחד מחכמי בבל במאה התשיעית , פירקוי בן באבוי , מספר כי עולים אלה הצליחו להשפיע על אנשי ירושלים לסגל לעצמם את מנהגי התפילה של יהודי בבל . העליות לרגל נמשכו לאורך כל השנים , אם כי בשנים , 1029-969 בתקופת מלחמת שישים השנה , הן הצטמצמו בשל המצב הבטחוני הקשה . אחד העולים , ר ' אליהו בר ' מנחם , מחכמיה הגדולים של צרפת , סיפר כי הוא עלה לרגל לירושלים ארבע פעמים , וכי בעיר היו בחג הסוכות שנים-עשר אלף עולי רג...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי