מלחמת שישים השנה

מלחמת שישים השנה במאה העשירית והאחת-עשרה התנהלה מלחמה ממושכת - למעשה שורה ארוכה של קרבות - שירושלים עמדה מדי פעם במרכזם . ראשיתה בשנת 969 וסופה בשנת , 1029 ומשום כך נהוג לכנותה מלחמת שישים השנה . כוחות עוינים לפאטמים השתלטו לא אחת על העיר , ושני הצדדים גרמו בה נזקים קשים , בין השאר לכנסיית הקבר . הפאטמים , שמרכזם היה במצרים , הגיעו פעמים אחדות להסכמים עם הביזנטים , אך הסכמים אלה הופרו עד מהרה . בשנת 1003 החלו התנכלויות לנוצרים בירושלים , וחמש או שש שנים מאוחר יותר נהרסה כנסיית הקבר בהתפרצות מוסלמית . הדבר גרם לתגובות שרשרת , ונוצרו בריתות בין הנוצרים לשבטים בדןים נגד השלטון הפאטמי . רק בשנת 1013 הצליחו הפאטמים לדכא מרד זה . בשנת 1024 התחדשו המהומות , הפעם בהנהגת שבטים בדןים ובתמיכה נוצרית , והבדוים השתלטו על רמלה וירושלים ופגעו קשות ביהודים . בשנת 1029 הצליחו הפאטמים להתגבר על הכוחות הבדוים בקרב אקחואנה בצפון הארץ , והגיע הקץ לסבל הממושך . בקרב היהודים כונה מרד בדוי זה בשם 'ימי בן חבורה ' מלשון חבורה , פצע , מכיוון שבראש המורדים עמדה משפחת בני ג ' ראח .  אל הספר
יד יצחק בן-צבי