תקוות משיחיות ושברונן מבחינתם של היהודים קבלת השלטון על ירושלים היתה תפנית היסטורית חשובה בדרך לגאולה . מתוך תקווה כי גלגל ההיסטוריה מתהפך הם הרסו כנסיות רבות בעיר , וייתכן שאף ניסו לחדש את הקרבת הקרבנות בהר הבית . הד למאורעות גדולים אלה אנו מוצאים בפיוט אשר שרידיו נמצאו בגניזה הקהירית והמיוחס לר ' אלעזר בירבי קליר . הוא מציין שהתחילו להקריב קרבנות , אך לא הספיקו להתחיל בבניית ביתהמקדש עצמו ... . ויתעו מעט אשי קודש כי ירשם אשור לייסד קדש קודש ויבנו שם מזבח קודש ויעלו בו זבחי קודש ולא יספיקו לכונן הקודש שעדיין לא יצא חוטר מגזע קודש ... על רקע תהפוכות אלה נתחבר כנראה מדרש גאולה בשם 'ספר זרובבל . ' לפי ספר זה עמד בראש היהודים בירושלים אדם שסימל בשמו את תחושת הגאולה במלוא עצמתה - נחמיה בן חושיאל בן אפרים בן יוסף . המדרש מדגיש כי למרות העובדה שהגאולה התעכבה , ומלך רשע - המכונה ארמילוס - כבש את ירושלים ועינה את נחמיה , הרי שבסופו של דבר ייבנה בית-המקדש : 'מנחם בן עמיאל יבוא פתאום ויעמד בבקעת ארבל ... ויאמר מנחם בן עמיאל לזקנים ולחכמים : אני הוא משיח ה ' אשר שלחני לגאלכם ולהצילכם מיד הצרים הא...
אל הספר