ירושלים בתפילה ובפיוט ירושלים , אף שהיתה בידיים נוצריות , המשיכה לעמוד בראש מעייניהם של היהודים גם בתקופה הביזנטית . את מכתביהם הם חתמו במילים חדורות תקווה : 'תזכה לביאת גואל ובנין אריאל וקיבוץ ישראל . ' בפיוטים שנאמרו בבתי-הכנסת נזכרו שוב ושוב ציון , ירושלים , שלם ובית-המקדש . בפרט ידועים הפיוטים שנתחברו לכבוד יום הכיפורים , פיוטים רוויי געגועים לעבודת יום הכיפורים כפי שנערכה בבית-המקדש 'בהיות ההיכל על יסודותיו מקדש הקודש על מכונותיו וכוהן גדול עומד ומשרת - ' ... 'מה נהדר היה' אז מראהו של הכוהן בצאתו מקודש הקודשים : כוורד הנתון בתוך גינת חמד - מראה כוהן ... ככוכב הנוגה בגבול מזרח - מראה כוהן ... כרואי זריחת שמש על הארץ - מראה כוהן ... ובתום ההתרפקות על הזכרונות באה ההתפכחות מן האשליה , שכן הפייטן נזכר כי היום אין לנו - לא אישים ולא אשם לא בדים ולא בלולה לא גורל ולא גחלי אש ... לא דביר ולא דקה ... לא ירושלים ולא יער הלבנון ... גם המציאות הפוליטית הקשה נתפרשה לפייטנים בהקשר של חורבן ירושלים ובית-המקדש : טורי אבן [ אבני חושן ] אין לנו - טורח אדום [ ביזנץ ] תמיד בנו .... פאר לבושי כוהן אי...
אל הספר