קבורה וקברים בירושלים

קבורה וקברים בירושלים לפי ההלכה המקובלת , לא נקברו המתים בתוך חומות העיר . שדות הקברים הקיפו את העיר מכל עבריה , במרחק חמישים אמה ומעלה מחומותיה . המתים נקברו בקברים בקרקע או במערות קבורה . כעבור שנה לוקטו עצמות הנפטרים והובאו לקבורה מחודשת ( משנית ) בגלוסקמאות ובסרקופגים , ואלה הונחו במערות קברים . הכתובות על גבי הגלוסקמאות והסרקופגים נכתבו עברית , ארמית או יוונית . הן ציינו את שמו של הנפטר , שם אמו או אביו , ולעתים אף צוין תוארו או מוצאו . על הכתובות נוספו עיטורים גיאומטריים וציורי דגמים מן הצומח . מספר הסרקופגים שבידנו , הגדולים מן הגלוסקמאות , מועט . בסביבות ירושלים נתגלו מערות קבורה אחדות . בנחל קדרון מצוי ריכוז של מבני קברים מהודרים מימי הבית השני . ראויה לציון במיוחד קבוצה בת ארבעה קברים חצובים בסלע המכונים קבר בני חזיר , קבר זכריה , מערת יהושפט ויד אבשלום ( שלושת השמות האחרונים הם שמות מאוחרים , אשר יוחסו לדמויות המקראיות . ( גלוסקמאות - תיבות מלבניות לשמירת עצמות הנפטרים . מקור השם יווני . סרקופג - ארון לקבורת מתים . רוב הסרקופגים מעוטרים ומגולפים .  אל הספר
יד יצחק בן-צבי