מוסדות וחברה במסורת המאוחרת מתוארת הסנהדרין כמוסד המחוקק והשופט וכגוף אחראי לאורחות החיים היהודיים . חכמי הסנהדרין ראו בלימוד התורה ערך מרכזי ועסקו בהוראת הלכות התורה . לסנהדרין היה תפקיד נוסף , חיוני ביותר בימים ההם : קביעת לוח השנה - ראשי החודשים והעיבוד , דהיינו הוספת חודש מדי שלוש או ארבע שנים , כדי להתאים את שנת הירח לשנת השמש . מדי חודש בחודשו הכריז בית-הדין של הסנהדרין בירושלים על קידוש החודש , לאחר שקיבל עדות על ראשית מולד הירח . כך נקבעו מועדי החגים . מידע חשוב זה הועבר לבבל באמצעות משואות שהודלקו על פסגות ההרים הגבוהים . בארכיון המרכזי של הסנהדרין , הצמוד למקדש , נשמרו מסמכים משפטיים , פסקי-דין , הסכמים ומגילות יוחסין של הכוהנים . ברחבי ירושלים פעלו בשלהי ימי בית שני בתי-כנסת , ולפי מסורת מאוחרת לא נפל מספרם מארבע מאות ושמונים ( ירושלמי , מגילה ג , א [ עג ע " ד . ([ בתי-הכנסת היו מקום התכנסות לקבוצות חברתיות לפי עיסוקן או ארצות מוצאן . בבתי-הכנסת התפללו ' היה עומד בתפילתו בירושלים יכוון ליבו כנגד בית-המקדש ' וכן היו בהם 'בית ספר ובית תלמוד , בית ספר למקרא ובית תלמוד למשנה . '...
אל הספר