ירושלים בשלטון בית תלמי בשנים 200-301 לפה " ס שלט בארץ בית תלמי - מיורשי אלכסנדר הגדול - שמרכזו היה במצרים . בשנים אלה חדרו בהדרגה התרבות ואורח החיים ההלניסטיים אל ההווי הארץ-ישראלי . לירושלים ולמרחב יהודה חדרה היוונות לאט יותר מאשר לשאר אזורי הארץ . ירושלים היתה חסינה יותר מבחינה יהודית , משום שהמקדש היה בתחומה , ולא בכך ציין פוליביוס , ההיסטוריון הרומי הנודע שחי במאה השנייה לפה " ס , כי תושבי יהודה הם ' אומה המתגוררת מסביב למקדש הנקרא ירושלים . ' גם בעיני אריסטאס , יהודי בן התקופה , שפעל בחצר המלכות באלכסנדריה , הצטיירה העיר באופן דומה : 'העיר יושבת בטבור כל ארץ היהודים והיא על הר גבוה ונישא , שבראשו בנוי מקדש נהדר . ' על יפי המקדש הוסיף אריסטאס : 'המראה נעים מאוד עד שהיה קשה להיפרד ממנו . ' בראש העם ביהודה המשיך לעמוד הכוהן הגדול . הוא היה נציג האומה כלפי השלטונות והממונה על איסוף המסים מהעם והעברתם לשלטונות . באופן מסורתי מילא תפקיד זה בן משמר ידעיה , ממשפחת צדוק , המתייחסת על אהרן הכוהן . אופיה של ההנהגה היהודית היה ייחודי בעיני היוונים . ההיסטוריון היווני
אל הספר