ירושלים - עיר המקדש הגל הראשון של שבי ציון , בראשות 'הנשיא ליהודה ' ששבצר , יצא לארץ יהודה בשנת 538 לפה"ס . לפי ספר עזרא פרק ה , מינה כורש את ששבצר לפחה , מסר לו את כלי המקדש כדי להביאם לירושלים , והורה לו במפורש להקים את בית-המקדש . לאחר מספר שנים הגיעה קבוצת עולים שנייה , בהנהגת זרובבל בן שאלתיאל , שאף הוא הוכתר בתואר פחה . כששבצר לפניו נמנה גם הוא עם צאצאי בית דוד - הוא היה נכדו או נינו של המלך יהויכין . הבאים לירושלים מצאו עיר חרבה , חומותיה פרוצות והמקדש - תל חורבות . זמן קצר לאחר העלייה 'ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלים . ' בהנהגת זרובבל ויהושע בן יהוצדק הכוהן הגדול הקימו העולים מזבח שהיה אמור להוות יסוד לבית-המקדש . בניית ביתהמקדש עצמו נמשכה שנים וידעה דחיות לרוב . היו לכך מספר סיבות , ביניהן הפרעות מצד 'עמי הארצות' - אל נכון , תושבי שומרון - שביקשו להשתתף במלאכה , ומשנדחו פנו לרשויות הפרסיות והזהירו שהיהודים מתעתדים לבצר את ירושלים ולמרוד . שבי ציון עצמם לא הזדרזו להקים את המקדש . נראה שרבים מהם היו נתונים במצב כלכלי קשה , טרודים בבעיותיהם , ולא נפנו לענייני הציבור והפולחן . בן ה...
אל הספר