יפרחו מאה פרחים — האינטליגנציה הירושלמית בשנות החמישים והשישים יצדומ טישלר משנסתיימה מלחמת השחרור , החל עידן חדש בחיי האינטליגנציה בירושלים . צעירים וצעירות שהיו מגויסים למאבק על הקמת המדינה , התפנו ללימודים ולפעילות רוחנית . רבים רצו לעשות את תורתם קרדום לחפור בו . אחרים עלו ירושלימה כדי להמשיך ולחפש את המחר . ואכן , הדיון באינטליגנציה מעניין , משום שהוא עוסק באנשים אשר הפעילות האינטלקטואלית היא לדידם כורח חברתי , אנשים המנסים להשפיע על סביבתם , התרבותית או הפוליטית , מתוך אמונה שהמעשה צריך להיות יליד המחשבה . מטבע הדברים , אין לכלול את האינטליגנציה כולה כחבילה אחת . ריבוי הפרחים בערוגה הוא העושה אותה צבעונית ומושכת . הוא גם מכביד על הטיפול כה , וכאן נכנס לתמונה בהכרח טעמו האישי של המחבר והתנסויותיו . העולים לבירה לאחר הקמת המדינה לא המציאו בה את הפעילות האינטלקטואלית . אדרבא . הם באו אל האוניברסיטה העברית , שגלתה _מהר הצופים והתפזרה במבנים שונים ברחבי העיר החצויה . בואם היה בבחינת מיפנה כפול , כי היישוב העברי בארץ ישראל המתחדשת הסתייג , בגלוי או במוצנע , גם מירושלים וגם מן האינטליגנצ...
אל הספר