האוכלוסיה היהודית בירושלים מ 1949 עד 1967 עוזיאל שמלץ מבוא התפתחות האוכלוסיה הכללית והיהורית בירושלים במאה העשרים התאפיינה באי סדירויות בולטות , שנבעו במידה רבה מתוצאות של מלחמות ומחילופים חריפים בעוצמת ההגירות אל העיר וממנה . חלקן היחסי של האוכלוסיות הכללית והיהודית של ירושלים מתוך כלל התושבים או כל היהודים בארץ ישראל הגיע כנראה לשיא לקראת סוף המאה התשע עשרה . _לאחר מכן הצטמצם חלקה של ירושלים , בגלל גידול מהיר יותר באזורים אחרים של הארץ , ובייחוד באזור החוף , שאוכלוסייתו גדלה בעטיה של העלייה היהודית . מלחמת העולם הראשונה גרמה להתמעטות במספר תושבי ירושלים , כגלל רעב , תחלואה ותמותה מזה ובגלל עזיבות לחוץ לארץ מזה , בפרט עזיבות של יהודים . אמנם במשך תקופת המנדט גדלה אוכלוסיית ירושלים באופן מרשים , הורחב שטחה המכונה וניכרה בעיר התקדמות כלכלית חברתית , אולם היא נשארה מאחור בהשוואה להתקדמות הגדולה יותר כתל אביב , בחיפה ובסביבות הערים הללו . מ 1922 עד 1946 אמנם גדל מספר יהודי ירושלים מ 34 אלף ל 99 אלף , דהיינו כמעט פי ' , 3 אך גידול היהודים בכל הארץ היה פי , 7 כתל אביב וביפו ביחד פי 10 ...
אל הספר