כ"ד באייר תש" ח 2 ) ביוני ( 1948 ובכן , הראשות שלנו , וכן הליגה הערבית , שתיהן קיבלו להלכה את גזירת ההפוגה . אנחנו — מתוך הנחה מפורשת כי הדרך _מתל אביב לירושלים תהיה פתוחה , ברוחה של הצעת או"ם , לתנועה אזרחית ולהבאת צרכי _אוכל נפש לירושלים הנצורה . אבל ההרעשה לא פסקה כל הלילה , ואף מכונות הירייה שלנו שקדו על מלאכתן . בא מטוס והטיל פצצה אחת או שתיים , ולדברי הרדיו ( הבוקר ) התקיפו אז כוחותינו את שיחי גיראח . האויב הוסיף להפגיז את השכונות בחזקה עד שלוש בלילה , ואחר כך לסירוגין עד היום בצהריים . הפעם עומדים תותחיו בריחוק מקום קצת ( דיר נבאלה , ( כי עוברות כמה שניות בין קול הירייה ובין קול הנפץ . הפגזים מכוונים , כנראה , בעיקר לשכונות הצפון ( כרם אברהם — ישנלר ( ' ולבית החולים הדסה . משמע כי אין הפסקת אש . אם 12 שעות אחרי מועד ההפוגה עוד מוסיפים הערבים להרעיש את ירושלים , הרי לא ייתכן כי הקונסולים לא הודיעו כבר על עובדה זו למקום שצריך . ועובדה זו — חידת משמעותה המפחידה דחתה היום אצלי מפניה אפילו את הרגשת הסכנה שבעצם ההרעשה . בערב . אחרי הצהריים פחתה ההרעשה במקצת , אחרי שגרמה כמה אבירות בנפ...
אל הספר