ההשתלטות על 'בווינגראד'

ההשתלטות על 'בווינגראד' בבוקרו של יום ה , 13 . 5 , ' צילצל אלי הרומני והודיע שבידו תוכנית הפינוי הסופית — אלא ששוב אינו מעז להגיע אל המחסום מפחד צלפים , משני הצדדים , ששלטו על מורד רחוב הנסיכה מרי . לכן דרש שאבוא אליו . ביקשתי ממטה 'ההגנה' שיתנו הוראות מתאימות לעמדות בשני צדי הרחוב שלא יירו בי — אפילו יראו שאני עובר את המחסום האחרון ונכנס למה שהיה אז שטח הפקר . לדרך יצאתי ברגשות מעורבים מאוד . חציתי את מחסום האבנים , שלא היה מאוייש מפחד צלפים , ונועד רק לעכב כלי רכב . ואמנם לא ירו עלי מהעמדות שלנו כתוך הבתים הסמוכים . מוזר היה לרדת כרחוב הדומם , המסוגר , והריק מאדם , תחת עיניהם הפקוחות של שני הצדדים . למרבה התמהון שמרו גם העמדות הערביות — בפינת רחוב הנסיכה מרי ורחוב סולימן ובכית מלפורד , במעלה הרחוב , מרחק כ 25 מטר מול הבית אליו היו פני מועדות _ על השקט . הגעתי אל הבית , עליתי לקומה השלישית , ואכן שם חיכה לי מיודעי הרומני . מסרתי לו את 25 הליש"ט שגייסתי מבנימין גיבלי , ואמרתי שזה הסכום ש'ההגנה' מוכנה להשקיע כעיסקה . הוא קיבל את הכסף ללא הערות , ויש להניח שהסכום נכנס לכיסו שלו . לא הוא...  אל הספר