הפינוי — האומנם אחיזת עיניים ? לא אחת היו מעמדים מצחיקים יחסית בעבודת הרשת . אחת הדוגמאות קשורה למפה גדולת ממדים , בת שני גליונות עצומים , שכמעט מילאו את החדר הקטן שלנו . היתה זו מפה של מחנה סרפנד — כיום _צריפין — שהיה המחנה הגדול והחשוב ביותר של הבריטים בארץ , ובו ובמחנות נספחים חנתה דיביזיית ( אוגדת ) חי"ר שלמה . מהנה סרפנד היה ממוקם בדיוק על הגבול המשוער בין השטחים היהודים סביב _ראשוךלציון ונס ציונה , לבין השטח שיועד לשליטת הערבים , סביב רמלה ולוד . לקראת סוף המנדאט , כאשר שקלו הבריטים למכור באמצעות משרד השכירויות שכבר הוזכר למעלה , את המחנה הזה ( בין מחנות אחרים שהועמדו למכירה , ( הפך הדבר מבעיה מסחרית לבעיה מדינית צבאית . זאת , כיוון שלגבי מי שיקנה את המחנה וירכז בו את כוחותיו , ייהפך המחנה בדיעבד לקרש קפיצה לכיבוש שטחים נוספים בשכנות . הן היהודים והן הערבים רצו מאוד לקנות את המחנה , ומסירתו לאחד הצדדים הפכה נושא להתכתבות ענפה בין הגורמים הבריטים בירושלים ובלונדון . עותקי התכתבות זו נפלו כמעט בשלמותם לידי הרשת , והועברו לשימוש מוסדות היישוב . יום אחד הופיע בחדרה של הרשת בגן רחביה ...
אל הספר