הלוחמים הצעירים של העיר העתיקה העול הכבד ביותר שהוטל על הנערים , באותם ימי חרדה ואש , היה על ילדי העיר העתיקה . בדצמבר 1947 עוד ניתן היה להיכנס אל הרובע ולצאת ממנו באוטובוסים , שרשתות ברזל הגנו על נוסעיהם מפני האבנים המושלכות . לבסוף נותק קו האוטובוסים , וכל המבקש להיכנס אל _העיר העתיקה או לצאת ממנה - שם נפשו בכפו . ממש לפני תחילת המצור על הרובע הגיע אליו המורה שאול טאוויל . והחל לארגן את הנוער הבוגר במסגרת הגדנ"ע . הנערים למדו את הרובע , את הסימטאות הנפתלות ובעיקר את המבוכים והנקיקים והמעברים שבין החצרות או על הגגות — מן הרובע והחוצה . אף כי לא היה כמעט נשק בידי תושבי הרובע , זכו הבוגרים שבנערים להתאמן בהפעלת אקדחים וסטנים ( תת מקלע בריטי , שכמותו ייצר התע"ש ) ורובים מסוגים שונים . גם אם היו _קני ירייה - לא היה במה לירות . התחמושת היתה מוגבלת ועל יהודי הרובע הוטלו הגבלות חמורות בשימוש בנשק , מחשש שיוחרם בידי הבריטים , או מחשש שלא תהיה תחמושת בעת הצורך . מוטקה מזרחי , אז נער בן , 12 סיפר לאחר שנים : 'הייתי צעיר מכדי להשתתף בפעולות הגדנ"ע . ככל שהתקרב מועד צאתם של הבריטים מהארץ - החלו ל...
אל הספר