חיי _יום יום בירושלים של תש"ח כידוע , בחלקי הארץ האחרים פינו הבריטים את כוחותיהם ומיתקניהם בחודשי החורף והאביב של . 1948 בירושלים , לעומת זאת , הם 'משכו' את הפינוי עד היום האחרון ממש ' . היחסים עם השלטון הבריטי העוזב והמתפנה היו גרועים מאוד . הרגשתנו היתה , שהם פועלים כל הזמן נגדנו , אך עם זאת היינו צריכים לשמור איתם על קשר , כדי לא להחריף את המצב עוד יותר . והמצב היה חמור ביותר , הן מבחינה ציבורית והן מבחינתי האישית . אני חושב שהתקופה הקשה ביותר היתה בפברואר-מארס , 1948 בעת שמכוניות תופת התפוצצו ברחוב _בן יהודה , ליד מערכת ה"פלסטייךפוסט" ובחצר המוסדות הלאומיים . מכוניות תופת אלו , לפחות בחלקן , היו "עבודה בריטית . " אשר לצרותי האישיות , כאן המקום להזכיר שמשפחתי התגוררה לא הרחק ממלון המלך דוד ( כיום רחוב לינקולן , ( והאזור כולו הפך ב 1948 ל"אזור ביטחון בריטי , " שלאזרחים _ארץ ישראליים אסור להתגורר בו . כיוון שלי היה דרכון בריטי , הם לא הכריחו אותי לצאת , כפי שעשו לתושבים היהודים האחרים . אבל האמת היא , שלאחר זמן קצר עזבנו מיוזמתנו את האזור , לאחר שבאחד הימים נורו יריות על הילדים שלנו ...
אל הספר