ליל שבת . הקרב תם ערב שבת , י"ט באייר תש"ח , פרשת כחוקותי 28 ) במאי . ( 1948 במקום זה עומדים כ 1300 ילדים זקנים ונשים ופניהם אל השער , ממתינים לאות לצאת . כמה דקות קודם לכן עברו כאן עשרות שבויים כדרכם לשבי . מישהו העיר ש 20 מטר מעבר לשער מצויים חיילינו , ודי בקפיצה אחת כדי להינצל . אך השער היה שמור היטב בידי כוחות הלגיון ; אגב , _על פי כל העדויות התנהגו אנשיו , ובפרט קציניו , בהגינות יחסית בכל אותן שעות קשות וארוכות . עשרה ימים לפני כן נפרץ השער והיה בידינו למשך שבע שעות . כעת תמו שבעת חודשי המצור והקרב . סמוך לשעה שכע בערב ניתן האות , ותוך כשעתיים יצאו מרבית התושבים , כשמעברו השני של השער ממתינים להם חיילים ומתנדבים . מרביתם הועברו עוד באותו לילה לשכונת _קטמון הנטושה ושם שוכנו . אור ליום שבת , בשתיים אחר חצות , הוצאו השבויים מה'קישלה' והוצעדו במהירות דרך הסימטאות הדוממות לשער האריות . שם עלו על אוטובוסים , שהובילום בסופו של דבר למחנה אום ג'ימל בעבר הירדן , בו היו כלואים כל שבויי ממלכת ירדן — מגוש עציון , נהריים ועוד . מרבית השבויים ישבו שם עד למארס , 1949 עת הוחזרו ארצה ערב חתימת הס...
אל הספר