התייוונותה של המדינה החשמונאית

התייוונותה של המדינה החשמונאית אלבוט באומגוטן נא ] מחלוקת עמוקה שוררת בין החוקרים ביחסם למידת ההתייוונות בירושלים בשנים שקדמו לגזירות אנטיוכוס . שיטות פרשניות חשובות , המנסות להסביר , כל אחת בדרכה המיוחדת , את הסיבות שהביאו את אנטיוכוס הרביעי לגזור את גזירותיו , תלויות בעמדות החוקרים כלפי ההתייוונות , שהיתה קיימת בירושלים מימי כיבוש אלכסנדר ועד לתקופת חיבורו של ספר בן סירא . אולם לגבי תקופת שלטונו של בית חשמונאי , המצב שונה : הרוב המוחלט של החוקרים , למעט אחדים שמטרות אפולוגטיות שולטות בחיבוריהם , סוברים שמעורבותם של החשמונאים בתרבות הכללית שסבבה אותם , מוכחת מעבר לכל ספק . עדות לכך הם שמותיהם הכפולים של שליטי בית זה ( למשל , יוחנן הורקנוס , וראה להלן ) והכינוי שלקח לעצמו המלך יהודה אריסטובולוס הראשון , philhellen — 'אוהב יוונים' ( יוסף בן מתתיהו , קדמוניות יג , . ( 318 עדות מסוג אחר , אדריכלית , להשתלבותם של החשמונאים בתרבות העולמית נמצאת בתיאור הקבר המונומנטלי שהעמיד שמעון בן מתתיהו לאביו ולאחיו בעירם מודיעין ( מקבים א , יג כה-ל . ( סגנונה של מערכת קבורה זו הוא _יווני מזרחי מעורב , ב...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי