פרק ז הפשרים

פרק ז הפשרים בפרק זה נעסוק בספרות הפשרים . כדי להבין מה טיבה של ספרות זו ומהו העולם שבתוכו נולדה , עלינו להקדים ולומר כמה מלים על התמונה הכיתתית של סוף ימי בית שני בארץ יהודה . יוסף בךמתתיהו מתאר כמה פעמים את הכיתות היהודיות של זמנו , שאותן הוא מכנה פילוסופיות . יש שהוא מדבר על שלוש ויש שהוא מדבר על ארבע פילוסופיות כאלה . הפילוסופיה האחת היא זו של הפרושים ; השנייה זו של הצדוקים- , השלישית היא של האיסיים,- והרביעית , שאותה לא תמיד הוא מזכיר , היא הפילוסופיה של הקנאים . בפרק זה נתייחס בעיקר לשלישית מבין הארבע , כלומר , לפילוסופיה של האיסיים . לפי הדרך שבה מוצגת כת האיסיים אצל יוסף בן מתתיהו , אנשיה חיים כמדבר יהודה בקרבת ים המלח , והם מנהלים אורחות חיים מיוחדים של שיתוף , כמעט סגפנות , ושל יראת אלוהים מיוחדת במינה . לכת — מסגרת נוקשה של הלכה משל עצמה ומנהגים משל עצמה . האנשים חיים בתחושת יחד קיצונית , והמונח ' יחדי מופיע בספרות של הכת . האנשים אינם רבים , אבל הם יוצרים , ללא ספק , קבוצה ייחודית . על קבוצה זו מדבר יוסף בן מתתיהו באריכות יתרה . מה ראה יוסף _בן מתתיהו להאריך כל כך בדבריו על...  אל הספר