שבח וגנאי

שבח וגנאי הסופר משתדל לגולל לעיני הקורא את מערכי לבם של שני הגיבורים : את חששותיה של מרים לפני שיבת הורדוס מאוקטביאנוס — אנו שומעים , שהיא זכרה את פקודותיו ליוסף גיסו כשנקרא אל מרקוס אנטוניוס להצטדק על רצח אריסטובולוס הצעיר — ואת צערה בשעה שהורדוס הראה לו את חיבתו לאחר שחזר בשלום,- הסופר יודע , שמרים התייפחה בזרועותיו ! נוסף על כך מתאר הסופר בפרוטרוט את ייסורי הנפש של הורדוס , כאשר עמד על שנאתה הגלויה והבלתי מובנת של מרים אליו , את פרפוריו בין אהבה לכעס , את מלחמתו הפנימית אם להרגה או לכבוש את כעסו . יוסף בן מתתיהו מגלה לקורא את שיקול הדעת שהכריע נגד הריגה נחפזת ! מעשה זה , אומר הסופר , עלול היה לגזול מהורדוס את שלוות הנפש לעולם , ועל ידי כך היה מטיל על עצמו עונש גדול יותר מאשר על מרים . מניין לו ליוסף כל פרטי התהליכים הנפשיים האלה , הנמסרים לנו כעובדות היסטוריות ? מהו המקור שסיפק לו לסופר את כל ה'עובדות' הללו ? כלום בספר הזכרונות של ייתכן , למשל , להניח שיוסף בן מתתיהו קרא את כל זה , נאמר , הורדוס י אץ לקבל השערה זו . הורדוס לא תיאר בזכרונותיו עניינים מסוג זה . הוא לימד בהם סניגוריה ע...  אל הספר