התנגדות עממית נרחבת

התנגדות עממית נרחבת פרוט' שמעון _אפלבאום : מן המקורות עולה רושם של עלייה מסוימת , יש אומרים אפילו של פריחה או שגשוג , בזמנו של הורדוס , בגלל התנופה הגדולה של הבנייה בקיסריה , הקמת ערים , שווקים , נמל , וכיוצא באלה . קשה לאמוד את התוצאות המדויקות של הפעולות האלה י מכל מקום , לעניות דעתי , מנקודת הראות של העם היהודי יותר מאשר הביאו ברכה — הן הביאו קללה . ההוכחות ברורות : במותו של הורדוס אין המתיחות הסוציאלית נחלשת אלא גוברת . ולמעשה , זו הפעם הראשונה בתולדות בית שני , שלמרידות שפרצו יש גוון סוציאלי יותר . אלו הן מרידות של עבדים , אריסים . בתלונות שהגיעו אלינו , למשל באמצעות עדותו של ניקולאוס , איש אמונו של הודדוס , שאיננה חשודה — מדובר על עושק , על סחיטות מס , על עומס גבוה מאוד ועל דילדול . החברה היהודית אחרי הורדוס היתה הרבה יותר מפוצלת , הרבה יותר טעונה מתחים סוציאליים מאשר לפניו . ייתכן מאוד שנוסף עושר — אינני מכחיש זאת — אבל המדובר בעושר בצמרת , בחוגים מסוימים ? מצד שני , אין שום ספק , שבקרב ההמונים , בעיקר אותה שכבה גדולה , שהיתה הנושא בה"א הידיעה של החירות , של מלחמות החירות , הלוח...  אל הספר