עבר הירדן , יישובו ואוכלוסיו ידיעותינו על יישובו של עבר הירדן ועל אוכלוסין פחותות מאלו שבידינו על הנגב ואזורי הספר האחרים . מתוצאות הסקר המקיף שנערך בשנות הארבעים בחבל ארץ זה עולה שממלכות האזור נחרבו חורבן גמור במאה השישית לפני הספירה , ושוב לא נתחדש בו יישוב קבע במשך זמן רב . זמנו של המאוחר שבקברים העמוניים , שנחשף במקבלין , הוא מאמצע המאה השישית לפני הספירה . בחפירות דיבון ובחפירות עראק אל אמיר , שנוהגים לזהותה עם צור של בני טוביה , לא נתגלו כל ממצאים מן התקופה הפרסית . יוצאי דופן יחידים בתמונה כללית זו הם הביצור העירוני שנחשף בחשבון ויוחס לתקופה הפרסית , ואולי ממצא מועט בחפירות בוציךה , ולאחרונה גם בית קברות גדול מתקופה זו , שנתגלה בתל מזאר . בתל א סעידיה שבעמק סוכות נחשף מבנה מן התקופה הפרסית . זוהי מצודת מגן , מן הסתם שלוחה מזרחית של מערכת היישובים הצפופה שהיתה קיימת בתקופה זו בבקעת בית שאן , ואין לראות בה יישוב עבר ירדני טיפוסי . דומה אפוא שהעדות הארכיאולוגית הדלה עומדת בסתירה לעדות ההיסטורית על עבר הירדן בתקופה הפרסית . המבנה המנהלי
אל הספר