דמותה של העיר הישראלית בתקופת המלוכה ערי המנהל וערי השדה תודות לחפירות הארכיאולוגיות בארץ למן ראשית המאה הנוכחית יש בידינו מידע נרחב על ערים שונות בתקופת המלוכה ; מבדיקת הממצאים של החפירות מסתבר שלא כל הערים היו שוות במעמדן , בגודלן או בתפקודן . המרכזיות והחשובות שבהן היו בירות הארץ , ירושלים ושומרון , ולצדן היו ערי מנהל גדולות , כגון מגידו בישראל ולכיש ביהודה . ערי המנהל השתרעו על 80-60 דונם ונחשפו בהן מבני ציבור רבים ומפוארים . בערי המנהל האזוריות , הקטנות יותר , ששטחן אינו עולה על 25-15 דונם , נחשפו אזורי מגורים בצד מבנים ממלכתיים , כמו מחסנים או בניין המושל . ערים מסוג זה היו באר שבע ביהודה וחצור שבישראל . לצדן של ערי המנהל היו ערים בצורות , שעיקרן בנייני מגורים , ובסביבותיהן נמצאו יישובי פרזות וכפרים , שאפשר לכנותם במונח המקראי "בנות . " בערי שדה אלו ובנותיהן , כגון תל בית מךסם ביהודה ותל א נצבה ( מצפה ) בישראל , התרכזה מרבית האוכלוסייה של ממלכות ישראל ויהודה בתקופת המלוכה . הביצורים
אל הספר