פתח דבר

פתח דבר בכרך זה מתוארות תולדות הארץ משלהי המאה השלוש עשרה עד שנת 332 לפני הספירה . מחציתה הראשונה של התקופה עומדת בסימן נסיגתן של המעצמות חת ומצרים מסוריה וארץ ישראל , לאחר ששלטו בהן מאות שנים , ובהיאחזותם של עמים שזה מקרוב באו לאזור — בהם הארמים , בני ישראל , "גויי הים , " אדום , מואב ובני עמון — תוך שמערכות ארגונם מתפתחות ממסגרות שבטיות ואזוריות לממלכות לאומיות . המחצית השנייה של התקופה מאופיינת על ידי קיומן של אימפריות המזרח הקדום — אשור , בבל ופרס , בזו אחר זו — שהשתרעו על פני "הסהר הפורה" ומעבר לו , כשעמי סוריה וארץ ישראל נכללים בהן , תחילה במסגרת ממלכות וסליות ואחר כך — במשך רוב הזמן — בפחוות . בעוד שבמחצית הראשונה של התקופה נקבעו תולדות האזור באופן כמעט בלעדי על ידי הגופים המקומיים , במחציתה השנייה היו ארץ ישראל וסוריה חלק מאימפריות רחבות ידיים , ותולדותיהן נקבעו במידה רבה מכוח שיקולים אימפריאליים ונסיבות שלאוכלוסיית המקומית נודעה לגביהן חשיבות משנית . תופעה זו קשורה בתמורות שחלו במעמדה הגיאו פוליטי של הארץ ? במאות השתים עשרה עד השמינית לפני הספירה אזור חיץ עצמאי בין מרחבי השליט...  אל הספר