פרק שני חקר הסיפור ואחריות הקורא הידיעה כי לסיפור המקראי חוקיות משלו , משמע , דרכי כתיבה המאפיינות אותו , מעוררת את השאלות : מתי הבחינו חוקרי המקרא שהסיפור המקראי הוא נושא מחקר כשלעצמו ? מתי התחילו פרשנים לחקור טיבם של סיפורים אלה ולאפיין את דרכי העיצוב שפיתחו כותבי הסיפורים שבמקרא ? על חקר הסיפור העיסוק בסיפור המקראי כסוגה עצמאית ובמושא למחקר פואטי הוא זרם חדש למדי בחקר המקרא . ככלל , העיון המדעי והשיטתי במקרא הוא תחום מחקר צעיר כבן מאתיים שנה , שבראשיתו היה נתון בידי חוקרים מתחום ההיסטוריה והפילולוגיה . חוקרים אלו הפעילו שיטות מחקר שנלקחו ממחקר התרבות הקלסית , ומטרתם המרכזית הייתה להגיע לגרעיני האמת ההיסטוריים כדי שניתן יהיה לשחזר באמצעותם את תולדות עם ישראל ותרבותו . מי כתב ומתי ואיפה נכתב , שפירושם : תולדות הטקסט , שלבי ריבודו והעלאתו על הכתב , המציאות ההיסטורית שבה נכתב ( שהיא אולי גם זו שנשקפת ממנו יותר מזו שמתוארת על ידו ) - אלו היו השאלות שעמדו במרכז עניינם של החוקרים האמורים . גישה דיאכרונית מובהקת זו גרמה מטבעה להזנחת צדדיו האסתטיים של הטקסט . אין להסיק מכך שלא הייתה מודעות ל...
אל הספר