כב . חכירה ושכירות הגידול הרב שחל במספר יהודי ירושלים בשליש השני של המאה , הביא לעלייה תלולה בביקוש לנכסי דלא ניידי . הדבר בא לידי ביטוי בקניית נכסים , שבה נדון בפרק הבא , אך עוד יותר מכך ביקשו יהודים לשכור מבנים למגורים ולצורכי עבודה , וכן חיפשו לחכור חלקות קרקע , שבהן יוכלו בעתיד לבנות מבנים לצרכים אלה . רוב עיסקות השכירות והחכירה של יהודים נעשו ממוסלמים , בין אם אנשים פרטיים ובין אם בתוקף סמכותם כנציגי מוסדות דת ושלטון . מסוג העיסקאות הראשון , דהיינו שכירת נכסים מאנשים פרטיים , בחרנו להביא שתי דוגמאות : האחת פחות שכיחה , כאשר מוסלמי השכיר ליהודי מירושלים חנויות שבבעלותו ב"שכונת היהודים" למשך שלוש שנים ( תעודה מס' . ( 342 האחרת מייצגת סוג רווח יותר של שכירת בית למגורים . במקרה דנן שכרה סלטאנה היהודייה בית בן שתי קומות ב"שכונת היהודים" לתקופה של שבע וחצי שנים , והשוכר התיר לה להשתמש בלמעלה ממחצית דמי השכירות כולם לעריכת תיקונים ושיפוצים בנכס ( תעודה מס' . ( 341 אין תימה כי התעודות המייצגות את סוג העיסקאות השני כוללות דוגמאות רבות יותר t אחרי ככלות הכול בשל אופיה המיוחד של העיר היו נכס...
אל הספר